יפן קצת אחרת | נגסאקי, קיוטו, אוסקה

February 04, 2018

אז הגענו לחלק האחרון של הטיול שלנו ביפן. אם לא קראתם את שני החלקים שקדמו, אני ממליצה לעשות זאת בלחיצה כאן למדריך על טוקיו ובלחיצה כאן למדריך והסבר על אונסן וריוקן. את היומיים הבאים בטיול העברנו בנגסקי, כשבדרך עברנו בטבע פראי, מקדשים יפהפיים ומסעדות יוצאות דופן, כמו מסעדת אויסטרים על הכביש המהיר, בה יושבים סביב סוג של מנגל ומבשלים את האויסטרים על הגריל. ביקרנו במבשלת סאקה קטנה ומיוחדת, למדנו על תהליך הכנת הסאקה (מעניין!) וטיילנו במקדשים עוצרי נשימה. 






אחד המקומות שעניינו אותנו במיוחד היו נגסקי, שכידוע, היתה השניה לספוג את פצצת האטום במלחמת העולם השנייה, ועד היום מספרים שקשה יותר לחתן את נשות נגסקי, ושמשפחות שוכרות חוקרים פרטיים במטרה לברר האם המשפחה של האשה היתה קורבן לפגעי אותה הפצצה. באופן אישי אני מוצאת את הסיפור ההסטורי מרתק, ועניין אותי להגיע למקום הפלת הפצצה ולמוזיאון הייחודי שבמקום, שהיה מרתק ומלמד. אם אתם מגיעים לאיזור, זו חוויה פוקחת עיניים ואני לגמרי ממליצה. ולמי שתהה, העיר עצמה נראית כיום כמו כל עיר גדולה, גדושה בחנויות, מסעדות וחיים תוססים. אנחנו ישנו ב-Richmond Hotel באזור Shiabashi ונהנו מאוד, הן מהמלון עצמו והן מהמסעדה המעולה (!) שבמלון עצמו. אם מתחשק לכם לחוות מאכל מקומי (ומפורסם במיוחד) - בקשו המלצות למסעדות המגישות מנת Champon, שהוא בעצם מרק עשיר וגדוש כל טוב עם בשר, ירקות ואטריות. 




מנגסקי המשכנו לריוקן השני Miyazaki שנמצא בעיירה Unzen Onsen. הוא נמצא ממש קרוב להר געש – ומי האונסן בו ובאיזור עשירים במיוחד בגופרית ונחשבים לאיכותיים במיוחד ובעלי סגולות מיטיביות עם העור והגוף. אחרי שהתמקמנו, טבלנו במי האונסן והתרווחנו בחדרים הגדולים, התפננו לארוחת הערב המפוארת ולחגיגות יום ההולדת של אודי. במהותם הריוקונים די דומים, וזה אחד הדברים המפנקים והנעימים ביותר לחוות ביפן. אני ממליצה בחום לחקור ולמצוא את האחד שישתלב בטיולכם ולא לוותר על החוויה.










בבוקר יצאנו לדרכנו, חברינו חזרה למרכז יפן ואנחנו לימים האחרונים בקיוטו ואוסקה. לקחנו מעבורת מ-Kumamoto Port כשהרכב איתנו (מגניב בטירוף!) אל Shimabara, ומשם המשכנו להאקטה. עלינו על רכבת לקיוטו, אליה הגענו בערב. קיוטו היתה אחת הערים שהכי ציפיתי להגיע אליהן, היא כזו שמשלבת מודרניות עם מסורתיות בצורה המובהקת ביותר, בנייה נמוכה, לוק אנד פיל שונים לחלוטין מטוקיו הסוערת, מקדשים עתיקים פזורים ברחבי העיר וגיישות מתרוצצות ברובע גיון. או כך לפחות חשבתי... אני חייבת להודות שקיוטו, אף על פי שהיתה אחד המקומות שהכי חיכיתי להגיע אליהם, לא ממש הצליחה לכבוש אותי. נדיר שתפגשו בגיישות של רובע גיון (למרות שאני חושדת שהצלחנו לראות אחת צעירה, אלה נקראות 'מייקו'), והעיר עמוסה בתיירים. אחרי שהיינו מנותקים כמעט שבוע שלם, וחווינו טבע ומקדשים בצורה אותנטית ואמיתית, קיוטו הרגישה לי קצת מצועצעת מדי, ואני אפילו אומר מסחרית. הכל שם מכוון לתייר, אבל לי באופן אישי זה פשוט פחות עושה את זה. למרות תחושותיי אלה, הצלחנו לייעל את הזמן הקצר שלנו בקיוטו ולהפיק את המירב מהעיר התוססת.





לא היה לנו הרבה זמן בעיר לכן וויתרנו הפעם על הביקור בנארה, והקדשנו את היום לקיוטו בלבד. רכשנו כרטיס יומי לאוטובוס שמאפשר נסיעה חופשית בכל קווי האוטובוס של העיר במחיר משתלם של 500 ין (נסיעה בודדת עולה 210 ין), ויצאנו לעבר אחד המקדשים המוכרים והמזוהים ביותר עם העיר, מקדש הזהב. המקדש אומנם יפהפה ומרשים, אבל עומס האנשים במקום פגם בעינינו בחוויה, בטח ובטח אחרי הניתוק שחווינו במקדשים מחוץ לערים ההומות. בדרך החוצה מהמקדש היה שוק קטן ושוקק של סחורה יפנית איכותית וטעימה, מה שהמתיק את החוויה. ואם כבר הגעתם לשוק כזה או אחר והחלטתם לרכוש, אל תוותרו על רכישה של גובו ודאיקון, ירקות מוחמצים שהיפנים אוהבים במיוחד (ומוסיפים טוויסט לכל ארוחה!).



אם היה דבר אחד שרצינו לראות בקיוטו, היו אלה גני הזן המפורסמים. לשמחתנו עברנו בדרכנו אל הגנים בבית קפה וותיק ומיוחד, בו הקפה נעשה במקום במבחנות ופרקולטורים מיוחדים שכמותם לא ראיתי מעולם. הדיוק בכמויות, התזמון יוצא הדופן וכל התהליך (שמבוצע על ידי אדם אחד בלבד) הפכו את הישיבה בבית הקפה הקטן למיוחדת וכזו שלבטח נזכור ועוד נדבר עליה. אחרי הקפה הטעים המשכנו ברגל למקבץ גני זן. מקבץ גנים ייחודי זה בעצם מורכב מכמה מקדשים וגנים נפרדים, כך שלכל מקדש תצטרכו לשלם סכום כניסה צנוע. שימו לב שהגנים נסגרים די מוקדם (סביב 16:30), כך שמומלץ להגיע עד השעה 15:00 כדי להנות מהם בנחת. אנחנו ביקרנו בשניים ונהנו מאוד מהשקט, הטוהר והאסתטיקה שהם חלק בלתי נפרד מהמקום.




נקודת ביקור אחרונה בעבורנו בקיוטו היתה בשוק האוכל המפורסם Nishiki Market. הגענו כשעה לפני הסגירה והשוק היה עמוס, שוקק וחוויתי. תוכלו להעביר בשוק ובסביבתו כמה שעות טובות של קניות, נשנושים וטעימות, ואם מתחשק לכם לעשות קצת שופינג, תוכלו להנות מחנויות בגדים, אקססוריז ושאר הפתעות ברחובות הסמוכים. אחרי שיטוט בשוק והצטיידות בכל טוב המשכנו לדוכן ראמן קטן ומשם חזרנו למלון.

לאוסקה נסענו ברכבת בצהריים המוקדמים, התמקמנו בדירת ה-AIR bnb  המעולה שבחרנו. היה ברור לנו שאת היומיים האחרונים אנחנו לוקחים באיזי, מכינים את עצמנו לחזרה לשגרה ומשלימים קניות אחרונות שעוד היינו צריכים. בערב יצאנו לשתות באיזור נמבה (NAMBA) המפורסם (שהיה מלא בצעירים שיכורים, כיאה לערב השנה החדשה) ומשם טיילנו למקדש גדול בעיר וחזרה למיטה הרכה. למחרת יצאנו לסיבוב קניות מסכם ושווה במיוחד בקניון פתוח ענק שהיה בקרבת הדירה והציע את כל המותגים שרק יכולנו לחלום עליהם בסיילים מטורפים. באופן אישי ממש אהבתי את אוסקה, היא תוססת, מגניבה ומאוד נוחה להתניידות רגלית, אם ישנים באזורים המרכזיים, בניגוד לטוקיו העצומה. אז נכון, היא לא ממש מיוחדת או מרגשת, אבל בשביל ייחוד וריגוש יצאנו מהעיר לאורך כל הטיול. למרות שרוב המדריכים ברשת משמיצים, אני לגמרי בעדה. אני מקווה שאהבתם ונהנתם מהמדריכים שלי על היעד יוצא הדופן הזה ואני כמובן אשמח לעמוד לרשותכם אם יש לכם שאלות ותהיות. וכמובן, מי שרוצה לקחת את הטיול שלו צעד אחד קדימה מוזמן ליצור קשר עם איתי (טיטו) אקשטיין, שתכנן עבורנו את מרבית המסע. 

You Might Also Like

0 Comments