זו הפעם השנייה שאני חוזרת מחמישה ימים קסומים בסיני, והשאלות לא מפסיקות לזרום. יש הרבה עניין סביב חופשה בסיני ולא סתם – זה אחד המקומות הקסומים (והקרובים) שביקרתי בהם. כזה שלא מצריך טיסה של 11 שעות והוצאות נסיעה מטורפות. אם זו הפעם הראשונה שלכם בסיני – הפוסט הזה הוא בדיוק מה שאתם מחפשים.
אז החלטתם לנסוע לסיני
הידד, אתם בדרך לחופשה מהחלומות. אבל כשזו באמת תוכל להיות כזו, כדאי להגיע מוכנים ומסודרים. הדבר הראשון מבחינתי הוא גלילה בקבוצת הפייסבוק ‘אוהבי סיני’ בחיפוש אחר קאמפ מתאים. תשאלו את עצמכם מה אתם מחפשים, חושות על החוף או חדרים עם מזגן? רוצים לוקיישן קרוב יחסית לגבול או מעדיפים להעמיק פנימה ואין לכם הגבלה של זמן? ההיצע גדול וזה יכול להיות מבלבל אז קחו בחשבון את הפרמטרים הבאים: ביר סוויר זה אזור קרוב יחסית לגבול, ולאחריו ראס אל שטן ונואיבה. דהב רחוקה מהגבול ובאופן אישי אני מעדיפה את האזורים הראשונים שציינתי, בטח אם זו פעם ראשונה. פירוט על שני הקאמפים בהם הייתי יגיע ממש בעוד כמה פסקאות.
פרטים טכניים שכדאי לדעת
הגעה לסיני מתבצעת דרך אילת, בטיסה או בנסיעה. משדה התעופה החדש ‘רמון’ ישנו קו אוטובוס מספר 50, שנוסע כל הדרך אל הגבול, עם עצירות בבתי המלון של אילת. קחו בחשבון שהנסיעה בו עורכת כ-40 דק’, אז תכננו את הזמן בהתאם. עד כה מעבר הגבול עבר אצלנו חלק לחלוטין, ללא תורים כלל. סביב חגים וחופשים המצב כמובן שונה. אני ממליצה להגיע או מוקדם בבוקר או אחרהצ-ערב – שעות שקטות יחסית ונוחות יותר מבחינת מזג האוויר.
מחיר האגרה לסיני עומד עלכ-100 ₪ לאדם בצד הישראלי, ועוד 400 לירות מצריות לאדם בצד המצרי. לאחר המעבר בצד
הישראלי תגיעו לדיוטי פרי קטן – זה הזמן להצטייד בבמבה, שתיה וכל מה ששכחתם בבית. לאחר מכן תגיעו אל עמדות המצרים, שם גם נמצא ה’בנק’, אשנב קטן שימיר לכם את הכסף. עדיף להמיר דולרים ולשלם על הכל בלירות.
הישראלי תגיעו לדיוטי פרי קטן – זה הזמן להצטייד בבמבה, שתיה וכל מה ששכחתם בבית. לאחר מכן תגיעו אל עמדות המצרים, שם גם נמצא ה’בנק’, אשנב קטן שימיר לכם את הכסף. עדיף להמיר דולרים ולשלם על הכל בלירות.
עם סיום מעבר הגבול וכניסתכם לסיני יחכו לכם שלל מוניות. מנסיוני – נעים וקל יותר לקבוע עם נהג מראש, לדעת שהוא מחכה לכם שם ולסגור איתו מחיר בהתאם לנסיעה. את שתי הנסיעות שלי סגרתי דרך הקאמפים בהם שהיתי, בשני המקרים הנהג תקשר בקלות בווטסאפ באנגלית או לחילופין הודעות מוקלטות בעברית, חיכה לנו בזמן והנסיעה עברה חלק.
שני קאמפים, לכל אחד יתרונות וחסרונות
אם הייתי צריכה לבחור מקום לשוב אליו זה לבטח היה קאמפ ‘אקווה סאן’ שבביר סוויר. יש עליו שלל המלצות ולא בכדי – המקום מרווח, נקי ונעים, האוכל טעים והחדרים עם המזגן נוחים. אפשרויות הלינה שהמקום מציע כוללות ארוחת בוקר וערב שמוגשות בחלל המרכזי שמצויד בשלל פינות ישיבה, חתולים וכלבים ואווירה כיפית ונינוחה. חסרונות – הזרם במקלחת די מבאס (אבל היי, הסטנדרטים שלי גבוהים) והמקום מבודד יחסית, כך שאם תרצו לאכול או לרבוץ במקום אחר, תצטרכו לנסוע אליו במונית. יתרונות –האווירה, האוכל והאנשים. לחצו כאן למעבר לעמוד הפייסבוק של הקאמפ.
הפעם לנו ב’ניו מון קאמפ’ שבנואיבה, קאמפ אהוב בקבוצה לו שלל המלצות. הקאמפ צמוד ל’מון קאמפ’ מה שמאפשר רביצה וטבילה בחוף המושלם של ה’מון קאמפ’, שמימיו תכולים ושקופים. גם הפעם ביקשנו חדר עם מזגן, ובקאמפ הזה הלינה כוללת ארוחת בוקר בלבד. החדרים עצמם נוחים אבל קחו בחשבון שיש חדרים על החוף וחדרים על גבעה. לחדרים הגבוהים יש נוף מקסים אבל לחדרים על החוף יתרון עצום והם בעיני שווים יותר. חסרונות – המחירים של פריטי השירות בקאמפ כמו קפה או מים יקרים יחסית לחופים אחרים, ובאופן כללי פחות הרגשתי את חוויית האירוח המפנקת המפורסמת. אין כמעט ‘זולות’ על החוף, כך שאם המתחם מלא זו יכולה להיות בעיה. יתרונות – עלי שמנהל את המתחם קשוב ונחמד, פתר במהירות בעיות שהיו (מזגן ששבק חיים באחד החדרים). הלוקיישן מגניב והחוף של ה’מון קאמפ’ הצמוד שווה הכל. האזור מקסים מבחינת שנורקלינג ומלא אוצרות חבויים ומפתיעים. לחצו כאן למעבר לעמוד הפייסבוק של הקאמפ.
קיפודי ים, זהרונים ומה שביניהם
בהמשך ישיר של הפסקה הקודמת, שימו לב שהים של סיני אומנם יפהפה ומזמין, אבל גם טומן בחובו לא מעט יצורים שכדאי להיזהר מהם. את קיפודי הים השחורים לא תוכלו לפספס, ותמצאו אותם לרוב בין שוניות האלמוגים. אין סיבה ממשית להיתקל באחד אם אתם זהירים וערניים, אבל בכל מקרה מומלץ להיכנס לים עם נעליים מותאמות, כדי לא לקחת סיכונים מיותרים. את הזהרונים, לעומת זאת, קשה לראות. הם יפהפיים ומתמזגים באבנים האדמדמות שלצד החוף, במשך היום לא סביר שתראו אותם בקרבת החוף אולם סביב השעה 17:00 תיתקלו בלא מעט כאלה, וכדאי להיות מודעים.
דברים שחובה לארוז לסיני
אני מאלה שאוהבים להגיע מסודרים, לא משנה לאן אני נוסעת, וגם אם בסופו של דבר יש דברים שאני לא לובשת/משתמשת. אני מגיעה לסיני עם טרולי ותיק בד קטן, שגם מלווה אותי במהלך היום. אלה הדברים שתמיד איתי:
ספרים – כן, ברבים. לפחות שניים, כי בסיני אני במרתון קריאה מתמשך וזה אחד הדברים הכיפיים.
משחקים – טאקי, קטאן, שש בש. הכל הולך ולהכל יש פנאי ומקום.
נעליים לים – זה בגדר חובה בסיני. ב’דקטלון’ תוכלו למצוא נעליים במחיר נח וגם מסיכות לשנורקלינג.
אביזרים לשנורקלינג – כי בינינו זה קצת פוי לחלוק את העניין הזה, ועדיף שיהיה לכם משלכם.
סדינים נקיים מהבית – כי זה כיף, הגייני ונעים וזה שימושי גם אם קיבלתם חדר מבהיק עם סדינים נקיים.
מגבות – לא בכל הקאמפים תקבלו כאלה, ובכל מקרה נעים יותר להתנגב באלה של הבית.
נייר טואלט – ציטוט ישיר של המשפט הקודם.
ספריי הגנה שקוף וקרם הגנה לפנים – אני מעדיפה ספריי הגנה שקוף ומוצאת שהספריי השקוף של לייף לילדים הוא אחד המוצלחים. אני בהירה מאוד ואני מוצאת שיש אתם אפס תקלות. לחצו כאן לרכישה.
לגבי הפנים אני מעדיפה הגנה גבוהה שאינה שמנונית, ומוצרי לה רוש פוזה עונים מבחינתי על ההגדרה. לחצו כאן לרכישה.
חומר נגד יתושים ומכשיר אלקטרוני קטן נגד יתושים – מדובר על מוצרים שהם בגדר חובה מבחינתי ומוכיחים את עצמם בכל פעם מחדש. לחצו כאן לרכישה.
כל מה שהייתם לוקחים בדרך כלל לים – ברמת בגד הים, כובע וכלי רחצה. אל תצפו לכלום בחדרים ולא תתאכזבו – הביאו עמכם סבונים, שמפואים וכל מה שצריך.
דרכון וכסף – ותכלס זהו, אתם מסודרים.
יש לכם שאלות שנותרו ללא מענה? מוזמנים לשאול אותן כאן או לכתוב לי בפרטי.
אני זמינה באינסטגרם ובפייסבוק של הבלוג, שם גם עולים עדכונים באופן עקבי. לא רוצים לפספס אף פוסט? לחצו כאן להרשמה בחינם לרשימת התפוצה של הבלוג.
תגובה אחת
شركة كشف تسربات المياه ببقيق
شركة مكافحة الثعابين بالجبيل