בתקופה האחרונה מדגדג לי לבזבז. אחרי תקופה ארוכה של שיעמום בכל הנוגע לשופינג, אני סוף סוף מתחילה לראות את קולקציות האביב, הצבעים הקיציים והאווירה הקלילה יותר בחנויות. ומתחשק לי להתחדש, ממש מדגדג. לשנות את השיער, לרענן את המלתחה, להחליף מוצרי איפור כהים ודרמטיים בכאלה קלילים ועדינים יותר. זה עלול להישמע קצת שטחי, אבל אני מרגישה שעבדתי ממש קשה בתקופה האחרונה, והקיץ עוד לפנינו (מה שאומר שעות טיסה מטורפות, פרויקטים מבורכים מפה ועד הונג-קונג והרבה מאוד פעילויות), והתחדשות בפריטים צבעוניים עושה לי טוב על הלב. שלא תטעו, אני לא אומרת ששופינג מחליף בילוי עם האהובים שלנו, ארוחה טעימה או שיעור יוגה לנשמה, אבל הוא בהחלט תורם להעלאת המורל. אז איפה הכי כדאי לנו לבזבז?

אם יש שאלה אחת שאני נוטה להיתקל בה לא מעט, זוה השאלה 'איך להיראות קלאסית'? תחשבו מאד-מן בגרסא עכשווית: מראה שנראה תמיד מדויק ונקי מקשקושים מיותרים. עכשיו זה לא שיש לי איזו בעיה או עניין עם כל שאר האסכולות, וזה לא שאני תמיד מצליחה ליישם את ה'חוקים', אבל אני מוצאת שכשאני מקפידה על החמישה המובאים לכם, הדרך למראה מהודק ומחמיא קצרה וקלה להפליא. 

הונג קונג כבר מזמן הפכה עבורי לבית שני, ועדיין בכל מפגש עמה אני מגלה עולמות חדשים. הונג קונג היא פיוז'ן מטורף בין מזרח ומערב, ויעד מרתק להעביר בו כמה ימים בדרך לצד השני של העולם, כחלק ממסלול הטיול שלכם. הונג קונג היא מסוג היעדים שעד שלא הגעת אליו קשה מאוד להבין את קנה המידה שלה, והחוויה התרבותית משאירה אותי לא פעם מוקסמת ומופתעת מחדש. גורדי שחקים עצומים לצד טבע פראי ועוצר נשימה, קניונים חדישים של מותגי על לצד שווקים זולים מלאים במציאות, מסעדות מישלן מפוארות עם עשרות מנות אקזוטיות לצד אוכל רחוב בלתי מזוהה. להונג קונג יש הרבה מה להציע, והחבילה הכוללת מספקת את כל החושים.

באיחור מה גם אני מפרסמת את רשמיי על הערכה של ניקי טוטוריאלס ועפרה. אני חייבת להודות שכשרק שמעתי על שיתוף הפעולה, מאוד הסתקרנתי. אף על פי שניקי היא דמות שנויה במחלוקת, בשנותיה הראשונות אהבתי אותה מאוד והייתי צופה באדיקות בסרטונים שלה. אפשר לומר עליה הרבה דברים, אבל כשרון לאיפור יש לבחורה הזו והרבה, ואחרי הפריצה המשמעותית שלה לתודעה עם סרטון 'כוחו של האיפור', נראה שהיא החליטה לנתב את ההצלחה למכונה משומנת ליצירת כסף, והרבה ממנו. שיתוף הפעולה הנוכחי הוא אחד המעניינים בעיני עבורה, שכן בעיני היא יצרה ערכה שחותמה ברור ומובהק בה. אבל האם הערכה מתאימה גם לחובבת האיפור הממוצעת, שאיננה מאפרת במקצועה?

האהבה שלי למותגי יוקרה לא התחילה דווקא באיפור. תיקים, נעליים ובראש ובראשונה תכשיטים, היו מאז ומתמיד נקודת החולשה שלי. אני אוהבת סגנון לבוש פשוט יחסית, הרבה שחור, נגיעות של צבע, אנרגיית רוקנרול כללית וקצוות מדוייקים. ובקצוות אני מתכוונת לאותם אלמנטים קטנים שבמינון נכון ובחירה יצירתית יכולים להפוך את המראה ולגרום לי להרגיש מהודקת ויוקרתית.

אין לי מושג איך זה קרה, אבל פסח שוב כאן. הזמן טס כשנהנים (וגם כשעסוקים), והנה שוב חג האביב. מזג האוויר מתחמם ויש לי הרבה יותר חשק לעשות דברים. לנקות לעומת זאת פחות, אבל גם את המלאכה הזו אני שמחה לומר שהשלמתי. כמו בכל חג מרכזי בארצנו חברות הקוסמטיקה מציעות מארזי מתנה, ומנגישים לנו הצרכנים מוצרים בגודל ומחיר מיוחד. המארזים הללו הם אופציה טובה להתנסות במוצרים שלאו דווקא הכרנו, או להתצטייד בכאלה שאנחנו מכירים ואוהבים במחירים נוחים יותר. ולמרות שאני מאמינה בלרכוש מוצרים רק כשבאמת יש בהם צורך (אני מדברת יותר על תחום הטיפוח, כשזה נוגע לאיפור 'צורך' עבורי זה מושג אמופרי למדי), אני מאלה שאוהבות מבצעים והחג מציע לא מעט כאלה.

כשהתחלתי לעבוד בתור דיילת אוויר, לא ידעתי הרבה על העבודה. הדיוטי פרי היה נראה לי כמו מקום קסום שאעבור בו לפני כל טיסה, אתאבזר, אתבשם, אתגנדר. למרות הסברה הרווחת, לא כך הדבר. אנחנו דיילות האוויר עולות למטוס היישר מהשטח האווירי, כשהדיוטי פרי נותר רחוק מהעין, אך מזמין מתמיד. מה שלא הרבה אנשים יודעים, הוא שלעתים בעקבות שינויים מבצעיים של הרגע האחרון, אנחנו מקבלות הזדמנות לעלות אל הטרמינל ולהסתובב בחנויות. הדיוטי פרי הוא חוויה משלימה של הטיסה, וזו אותה חנות ממתקים עבורי כמו עבור כל נוסע אחר. אני תמיד שמחה על הזדמנות לבדוק מה חדש על המדפים, בטח ובטח כשמדובר בבושם חדש של מותג מוערך ויוקרתי.

היי את, כן את, זו שחצי מהזמן נמצאת בין שמים וארץ, זו שנמצאת בג'ט לג תמידי. זו שאוהבת ליצור ולעשות, זו שנלחצת כל-כך משטויות. קחי אוויר, קחי נשימה, קחי רגע לעכל את מה שקורה. זה בסדר שלא תמיד יש לך חשק לכתוב. גם לך מותר להיכנס מתחת לשמיכה בצהריים ולעצום עיניים רק לכמה דקות. את לא חייבת להיות הכי טובה בהכל. את יפה כמו שאת. ומוכשרת. קנאה היא דבר מכוער שנוטה לקנן בכולנו, החוכמה היא לדעת מתי אפשר לשחרר. לנוח אין פירושו להתעצל, ולא רק הגוף צריך מנוחה מעת לעת. צריך לתת לנפש דלק, וזה בסדר גמור לעצור בצד ולתדלק. אנחנו חיים בעולם תחרותי, זה ידוע. אבל בתוך הכאוס הגדול צריך לשמור על יושרה ואמת. והדרך שלך היא הדרך הנכונה ביותר עבורך, גם אם לפעמים היא נראית ארוכה ומאתגרת. תעמדי על שלך ואל תתביישי לבקש את מה שמגיע לך, את רואה שזה מוכיח את עצמו יותר ויותר. תחלמי גדול ורחוק ואחר ואל תפחדי ללכת על כל הקופה ולהגשים גם את החלום המטורף ביותר. ואת, כן את, תאהבי את עצמך קצת יותר.

 צילום  Mariana Stebeneva

שמלות SHIRD'OR

איפור & שיער Shira Motola

צולם במלון Lily & Bloom

יש ניחוחות שאהבתם היא קונצנזוס ובית האופנה הצרפתי קלואה נמצא בראש הרשימה בייצור אותם ניחוחות. אני מכירה מעט מאוד נשים שהבושם הקלאסי והאייקוני של המותג לא כיכב בשלב זה או אחר ברוטציית הבשמים ואצל חברותיי דיילות האוויר הוא נחשב לכוכב של ממש. עבורי הגרסא הקלאסית היתה משהו שרציתי לאהוב, אך בסופו של דבר זו היתה לי עוצמתית מדי. הנטייה הטבעית שלי היא לכיוון בשמים קלילים-חמצמצים ואילו זו דומיננטית ומלאת נוכחות. Seeby Chloe הוא ה-בושם שלי כבר מספר עונות, אולם אני מוצאת את עצמי נמשכת מחדש אל הבושם המקורי פעם אחר פעם וזו גם אחת הסיבות מדוע הגרסא החדשה של הבושם שנקראת Fleur de Parfum סיקרנה אותי כל-כך.

מאז שאני עובדת כדיילת אוויר (שלוש שנים, איך הזמן טס, תרתי משמע), שגרת הטיפוח שלי השתנתה לחלוטין. אני עדיין מקפידה על רוטינה קבועה בכדי לא לשגע את העור, אך בכל הנוגע לתיק הנסיעות אני תמיד מחפשת מוצרים חדשים ומעניינים להכניס אליו, במיוחד כאלה שיכולים לתרום לי במהלך הטיסה ומיד אחריה, כשהעור זקוק למעט חיזוק חיובי. חודשים של עבודה אינטנסיבית שהשתלטו עליי מנעו ממני הנאות קטנות שאני מאוד אוהבת, ופתאום הזמן שיש לי לעצמי מאפשר לי גם להתפנות לדברים הקטנים שעושים לי טוב על הלב (וגם טוב לעור הפנים), והיות ויום האשה יחגג בדיוק בעוד שבוע מהיום (8.3), כדאי לנצל את ההזדמנות לפינוקים.

סבתא ליזה נפטרה ב-21.2.17.

יש דברים שמרגישים, ובאותו בוקר הרגשתי שזה לא הולך להיות יום טוב. מהרגע שפקחתי עיניים לא הייתי נינוחה, הייתי מתוחה, משהו עמד באוויר אבל לא ידעתי לשים עליו את האצבע. ואז הגיע ווטסאפ מינאי בן דוד שלי, ששאל אם אני נוסעת אליה ופתאום נפלה עליי ההבנה שזו הפעם האחרונה שאני הולכת לראות אותה. אני לא יודעת איך ידעתי, אבל ידעתי. ועם ההבנה באה האשמה על כל אותן הפעמים שאמרתי שאסע ולא נסעתי, שוויתרתי על שיחת טלפון קטנה למרות שהיה כל-כך פשוט לחייג את המספר. הלב שלי נחמץ כי עם ההבנה הזו הגיעו כל מיני הבנות של החיים שפתאום התקדמו להם ואבא שלי שיאבד אמא והמהות שלה בחיים שלי ובחיים של כל המשפחה. סבתא ליזה שעבדה בספריית הילדים כל השנים ושגם עכשיו, בגיל 96, המשיכה ללכת לעבוד. סבתא ליזה שאהבה כל כך פרחים וצמחים וביתה מלא בספרים על הנושא. סבתא ליזה ששמרה על חיוך ושמחה כל כך לראות אותי בכל פעם שבאתי, שהופתעה כל פעם מסגנון השיער שלי, שהיתה אומרת על התמונות שהייתי מצלמת אותה במצלמה שלי בפלאפון 'אוי זה משהו', שבשעה 17:00 היו שותים אצלה קפה ואוכלים עוגה (ולכו תסבירו שאתם בכלל לא רעבים).

סבתא ליזה היתה לוחמת אמיתית. היא שרדה את השואה והגיעה לארץ, הקימה פה משפחה. זה דור נדיר שהולך ונעלם. היה לה זכרון מופלא לפרטים קטנים וסיפורים ששומעים רק בסרטים, עליהם היא היתה חוזרת פעם אחר פעם. היא היתה זוכרת כל פרט ואני הייתי מקשיבה לכל הסיפורים שוב ושוב, גם כשחשבתי שכבר שמעתי אותם, גם אם לא תמיד היתה לי סבלנות. המרחק הפיזי היה גדול בינינו. אני בתל אביב והיא אי שם בשדה נחמיה, שלוש וחצי שעות נסיעה באוטובוס ואלפי יבשות שהפרידו בינינו בשלוש השנים האחרונות. וזה עצוב לי לחשוב על זה ככה ועצוב לי לגלול בטלפון לתמונות האחרונות שלנו יחד מיולי ועצוב לי שלא הספקתי להיפרד ממנה כמו שצריך למרות שכל-כך רציתי וניסיתי להגיע בזמן. בראש שלי ידעתי שנרוץ על הדשא אל הבית שלה, אני לא יודעת למה אבל ידעתי שזה הסוף, הבנתי ועיכלתי כל היום את המוות שעתיד להגיע, והפחד הגדול שלא אוכל להיפרד הוא זה שהציף את עיני בדמעות בכל פעם מחדש. הגענו ב-19:00, שניות ספורות אחרי שסבתא ליזה נשמה את נשימתה האחרונה. היא לא היתה בהכרה לקראת הסוף אבל אני רוצה להאמין שהיא עוד הרגישה אותי שם מחזיקה לה את היד גם דקות ארוכות אחרי שהיא הלכה.

בבית הקברות היפה של קיבוץ שדה נחמיה, סבתא ליזה ביקשה להיקבר ליד סבא ראובן שלא הכרתי, שנפטר שישה חודשים אחרי שהגחתי לאוויר העולם. בין כרי דשא ירוקים ורקפות עדינות, לצד הבניאס השוצף, נערכה ההלוויה המרגשת שמילאה את ליבי גאווה ואור על סבתא שלי ליזה הנפלאה ועל כל מה שהיא היתה בחיים שלי ובחיים של כל אדם בו נגעה. אני אוהבת אותך סבתא ואני אתגעגע אליך מאוד. הנכדה שלך, שנטילי. 

בתור מי שלא משתמשת במייק-אפ על בסיס יומיומי, חשוב לי לשמור על עור קורן ובריא שייראה טוב גם ללא כיסוי. עבורי מדובר בפרמטר מהותי בשגרת הטיפוח וככזה אני משקיעה בו לא מעט ומתנסה במגוון מוצרים שמבטיחים עור קורן, אחיד וזוהר. אומנם 'גלואו' הוא אפקט שאפשר להשיג גם עם מוצרי איפור דוגמת הייליטרים, אך מראה עור קורן די קשה לזייף, אם העור נראה עמום ואינו במצב מיטבי. שגרת הטיפוח הנוכחית שלי לא השתנתה, אבל המוצרים שאדבר עליהם היום הם מוצרים שאני משלבת כשאני צריכה עוד קצת עזרה בתחום ה'גלואו', כמו לפני צילומים חשובים. היות בפוסט הנוכחי אתרכז במוצרי הטיפוח שתורמים לאותו מראה 'גלואי' ומואר, חשוב לי לציין מראש שאם אתן בעלות עור שמן שנוטה להבריק, חלק מהמוצרים עליהם אדבר בפוסט הנוכחי פחות יתאימו לכן.

אם להיות כנה, אני לא באמת חושבת שאנחנו צריכים יום מסויים בכדי לחגוג אהבה. מי שנמצאים בזוגיות ארוכה לבטח יסכימו איתי, שכל יום הוא יום לאהוב. ובכל זאת, יש תאריכים שאי אפשר להתעלם מהם גם אם נעצום עיניים ממש חזק, וה-14.2 הוא אחד מהם. לבבות שוקולד עטופים בנייר כסף אדום? צ'ק! דובונים פרוותיים שמחבקים לב ורוד? צ'ק! בקיצור, הוולנטיינס דיי כאן והוא כאן להישאר, אז למה לא לנצל את התאריך ליצירת מראה איפור מעניין? 

מזג האוויר ההפכפך שנחת עלינו די בהפתעה הצליח לתת אותותיו בעורי, ובמיוחד בזה של כפות הידיים שנתונות אצלי לרוטינה מייבשת של שטיפות חוזרות ונשנות (בכל זאת, אני עובדת במטוס, מקום שלכלוך אינו זר בו, מתעסקים בו עם אוכל וצריך לשטוף את הידיים באופן תכוף). לאחרונה אני משתמשת בשני מוצרים בכדי להילחם ביובש ובגירוד המרגיזים המלווים בדרך כלל את העונה הקרה. חברת הקוסמטיקה הצרפתית פאיו השיקה לאחרונה קרם ידיים חדש Payot douceur des mains, קרם ידיים טיפולי המעניק לעור הידיים הגנה, ריכוך ולחות המבוססים על חמאת שיאה. הקרם הקליל בעל ניחוח עדין ונעים כמיטב המסורת הצרפתית, נספג היטב בעור ומותיר אותו רך ונעים, ללא תחושת דביקות חלקלקה. 50 מ"ל | 59 ש"ח.

זו השנה השנייה שאני חוזרת אל שמן ההזנה של OPI, מסדרת Avoplex המצויינת, שמיועד לשימוש על אזור הקוטיקולות והציפורניים. המוצר מכיל שמן אבוקדו צמחי, שמן חמניות, שמן שומשום ושקדים, ויטמין E ואנטי-אוקסידנטים טבעיים, שיחד מטפלים בעור יבש וסדוק מסביב לציפורן ותורמים למראה ציפורניים מסודר, נקי ואלגנטי. השמן גם מגיע באריזת 'טו-גו' קטנה עם מברשת מובנית, אולם אני מוצאת שהפורמולה המקורית היא המוצלחת מבין השתיים. מוצר מצוין, רק חבל שמחיר הסדרה בארץ כל כך גבוה, כשבחו"ל ניתן למצוא אותו במחיר הרבה יותר נח. 15 מ"ל | 120 ש"ח.

צילום  Mariana Stebeneva

חילופי החודשים תמיד תופסים אותי בהפתעה, איך התחיל לו חודש ינואר וכבר נגמר - אין לי מושג. והנה פברואר וקר, והימים ארוכים ומתחילים בשעות לא שעות, והלילות סמיכים וטרופים כי הראש לא שקט. זו תקופה נפלאה, שלא תטעו, אבל היא עמוסה לאין שיעור וכל העומס הזה מתנקז בדרך כלל לסופי השבוע, בהם אני מנסה לסדר מחדש את הגוף והראש לקראת שבוע חדש, הרבה פעמים בלי באמת להבין או להכיל לגמרי את מה שעבר עליי בשבוע החולף. אחרי תקופה די מנומנמת בכל הנוגע ליצירה שכללה מחסום כתיבה מעיק ותחושה שאני צריכה לחשב מסלול מחדש, נראה שההחלטות שהחלטתי, טעויות שטעיתי וזרעים שזרעתי סוף סוף מניבים פרי. והפירות הללו נפלאים ובשלים וטעמם מתוק והם ממלאים אותי באושר, אבל גם מרוקנים את מצבורי האנרגיה שעוד לא הספקתי למלא מאז הקיץ המטורף שחוויתי בעבודה באוויר. ואת אלה אני מנסה למלא בשבתות, בפינוקים נעימים וריחניים שמציפים את הבית והלב בשיר חדש.

בתור מאמינה אדוקה בגישת ה'פחות זה יותר', אני אוהבת לשמור על המלתחה שלי מינימליסטית ומהודקת. שמלה שחורה קטנה היא פריט הכרחי במלתחתה של כל אחת, ובמיוחד בשלי, חובבת השחור. בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי נמשכת לקונספט של Capsule Wardrobe ומסננת את הארון על בסיס קבוע. אם אתן לא מכירות את המושג, הרעיון שעומד בבסיסו הוא יצירת סוג של 'קולקציית קפסולה' אישית שכוללת פריטים קלאסיים שתמיד יהיו באופנה (כמו ג'קט טרנץ', מכנסיים שחורים, חולצה לבנה מכופתרת וכו') שיוכלו לשרת אותנו לאורך מספר עונות, ובכך להימנע מקניות חוזרות ונשנות של פריטים טרנדיים שמשרתים אותי לזמן מוגבל. תחשבו קלאסיקות איכותיות ומעט יקרות יותר על פני עוד טי-שרט מודפסת או ג'ינס קרעים משמים. אחד הפריטים החשובים ביותר בארון של כל אשה (ובמיוחד בשל זו הדוגלת במינימליזם) היא השמלה השחורה הקטנה. ככזו, אני מאמינה שכדאי להשקיע בה מעט יותר ולמצוא את האחת שמחמיאה לגוף ולסגנון האישי שלנו.

פוסטים של טיפוח הם כאלה שדורשים לא מעט עבודת הכנה וגם כתיבה, בניגוד למוצרי איפור שדי בזריזות אפשר לקבוע אם הם מתאימים לנו או לא. וכך על אף היותם מבוקשים ומעניינים, הם נכתבים אחת לתקופה די ארוכה, עם חילוף העונות או כשמספר מוצרים משתנה במקביל. אני דוגלת בהתמדה ועקביות בכל הנוגע לשגרת הטיפוח, בכדי למנוע מצבים של תגובות לא רצויות בעור, כמו גם תוצאות שלא מספקות אותנו. אם בקיץ אני לא מוותרת על spf אף פעם, הרי שבחורף הדגש אצלי הוא על הזנה, לחות והבהרה.

בואו נדבר קצת על טרנדים באופנה, כי אחרי הכל אנחנו כבר ממש בתוך החורף (הידד!) ואל הטרנדים של הסתיו עליהם כבר סיפרתי לכן בעבר, מצטרפים מספר לא מבוטל של אמירות אופנתיות שכדאי לשים אליהן לב. שיטוט רנדומלי בקניון עזריאלי יכול אומנם להוביל לחיוך גדול ושקיות מלאות כל טוב, אבל איך מבדילים בין עיקר לטפל בין כל המוצרים בחנויות ובוחרים את הטרנדים שהכי כדאי לאמץ? או, אז נראה שבקניון עזריאלי תל אביב הבינו שצריך לעשות סדר בבלאגן ובימים אלה מושק מגזין טרנדים חדש (הן בדפוס והן בגרסא אינטרנטית המותאמת לנייד). במגזין תוכלו למצוא הפקות אופנה, המלצות אופנתיות וכמובן פריטים מובילים ממגוון החנויות בקניון, המתכתבים עם הטרנדיים העכשוויים מעולם האופנה. המגזין גם יציע הנחות בלעדיות על הפריטים המוצגים ומפה אינטרנטית לניווט מהיר, לחוויית משתמש מזמינה ונוחה. רשימת הטרנדים הבולטים לחורף אומנם ארוכה למדי, אבל כדאי תמיד לברור ולבחור את הטרנדים המתאימים ביותר לסגנון האישי, כך התרגום שלהם ללוק יהיה הרמוני ולא מתאמץ. בחרתי ארבעה טרנדים שמדברים אליי במיוחד, ושבעיני כדאי להתחיל ללבוש עכשיו.

שנטי גדרון, צילום: וירה חרופה