סדרות חדשות של שפתונים הם בדיוק כוס התה שלי, חובבת המראה הנקי והשפתיים המודגשות. נוסיף לזה מרקם מאט או לפחות סמי-מאט ואני מוכנה ליציאה, עם מינימום מאמץ ומקסימום אפקט. אז נכון, אנחנו עדות להשקות מוצרי שפתיים חדשים מכל עבר (האחרונה והבולטת מביניהן היתה של שפתוני קולור פופ של קליניק), אבל הסדרה החדשה של איל מקיאג’ הצליחה למשוך את תשומת לבי באופן מיוחד.
בסדרה הושקו 30 גוונים (!) חדשים המחולקים ל-7 משפחות, החל מניודים ועד ורודים עמוקים, כולם בגימור מאט או סמי-מאט. נשלחו אלי מהחברה שבעה גוונים* המייצגים נאמנה את קשת הצבעים החדשה, והם כולם נוחים למריחה, פיגמנטיים ובעלי גוון וכיסוי אחיד. העמידות היתה טובה, אבל אל תצפו למרקם מאט יבש שלא זז מילימטר (בדומה לסדרת המאטים של מאק). הגוונים שאני התנסתי בהם ניחנו במרקם סמי-מאט, מעט יותר יציב ממרקם הסאטין של מאק, לצורך השוואה. נקודת זכות הולכת לאריזת המוצר השיקית, שעשויה אומנם מאותו חומר שחור שנוטה להתלכלך בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, אבל עד שזה קורה – נראית נהדר. בלטו לטובה שלושה גוונים (אחד מכל משפחה) אבל אפרט על כולם, גם אלה שהיו פחות לטעמי.
ורודים – מימין – What Ever – ורוד ברבי קר עם תת גוון כחול, בדיוק מסוג הורודים שאני מעדיפה להתרחק מהם, כי הם מצליחים להפוך אפילו אותי לדמות קצת פרחית, ומי שמכירה אותי יודעת שזה לא פשוט. הגוונים האלה נראים נהדר בדרך כלל על בהירות טבעיות עם שיער שטני או בהיר יותר, נמשים וג’ינס קרוע, ולמרות שיש אולי קוראות שלא ישמחו לקרוא את המשפט הבא – הוא בדרך כלל לא נראה טוב על בנות שזופות או בעלות גוון עור כהה.
באמצע – פייבוריט ראשון בשם Yummy – ורוד פוקסיה נועז ומושלם, מקפיץ כל הופעת טי שרט לבנה ומוסיף צבע לפנים מבלי להיות מתאמץ. זה מסוג הגוונים שהיד שלי אוטומטית נמשכת אליהם, והוא מזכיר לי במידה את גוון ROSE המוצלח של המותג, מליין השפתונים המוכר והטוב.
משמאל – כבר לא ממש ורוד, אבל גם לא לגמרי סגול – Boo Boo מזכיר במבט ראשון את רבל של מאק, והוא גם מכתים את השפתיים בצורה דומה. אך רבל ורוד יותר ו-Boo Boo סגול יותר. ההגיון הבריא אומר שאני אמורה להתאהב בו, אבל נראה לי שאני קצת OVER גוונים כהים כרגע, ומחפשת אלטרנטיבות בועטות אך צבעוניות יותר. לחלוטין נופל לקטגוריית צבעי הסתיו המושלמים.
כתומים – מימין – Miami Beach – כתום בהר וכמעט ניאוני שלא ממש חיבבתי. אז נכון שכתום הוא לגמרי הצבע של העונה, ובכל זאת אני מעדיפה את הכתומים שלי עמוקים וקצת כהים יותר. עליי הגוון נראה כמעט תחפושתי.
משמאל – פייבוריט שני שעונה לשם Aloha – כתום-קורלי עם בדיוק כמות הורוד הדרושה כדי לאזן אותו ולגרום לו להיראות רענן וצעיר. הוא גרסא רגועה וקצת כתומה יותר של IMPASSIONED של מאק, מה שמאפשר לי להנות מהגוון הורוד-קורלי מבלי להתחייב יתר על המידה. מבין הגוונים מרקמו מאט יותר אך עדיין לחותי, עוד סיבה לאהוב אותו. גוון קיץ מושלם שמקבל ממני המלצה חמה.
ניודים – מימין – Lady D – מסוג הגוונים שמאוד מבוקשים כרגע, ניוד כמעט אפרפר. אותי הוא מוחק לחלוטין אבל אולי בשילוב עם עפרון שפתיים או איפור פנים מלא יותר ממה שאני בדרך כלל אוהבת הוא יתאים. אני באופן אישי פחות מתחברת לאותם ניודים אפרפרים, ולמרות שבאינסטגרם זה נראה נפלא, טרם נתקלתי במישהי שהגוונים הללו באמת מחמיאים לה פנים מול פנים.
משמאל – הפייבוריט השלישי והאחרון שלי – Ginger – ניוד חם עם גוון אפרסקי מחמיא, ששומר על האיפוק שמזוהה עם הניודים מבלי לגרום לפנים להיראות חיוורות או עייפות, ומבלי למחוק את השפתיים. יתאים בשילוב עם לחיים חמות ועור נקי, כמו גם עם עיניים מעושנות ומראה דרמטי יותר. גם הוא מוגדר על ידי החברה ככזה שהוא מאט יותר, אולם הוא אינו מייבש את השפתיים. כמי שמאוד מתחברת לניודים אבל לא על עצמה, אני שמחה למצוא כזה שלא מוציא אותי חיוורת ולבנה עוד יותר ממה שאני.
ואיך אפשר בלי סווטצ’ים? מימין לשמאל – משפחת הניודים, משפחת הכתומים ומשפחת הורודים. אם יש גוון שמצא חן בעיניכן במיוחד ותרצו לראות אותו במראה איפור שלם – אשמח לשמוע עליו בתגובות!
2 תגובות
מתה על גימור מאט, והגוונים החדשים של איל מקיאג' משגעים
הגוונים נראים מהממים, אבל איכשהו כשאני רוצה לקנות ליפסטיק מאט אני הולכת ישר למאק…