מאחורי המקלדת2

בספטמבר האחרון באמצע של כל הטירוף הזה שנקרא 'קורונה', ישבתי וכתבתי פוסט מתנות לחג, שהורכב כולו מעסקים מקומיים. כמו אז, גם היום, אני מאמינה שרכישת מתנות מיוחדות לחג אפשר (וכדאי) לעשות כאן אצלנו, [...]

אין לי מילים גדולות לסכם את השנה המשונה הזו, ולפעמים גם לא צריך. זו שנה בה הרגשתי שהכל קרה, וגם הרבה מאוד לא. שנה בה נטרפו הקלפים של כולנו, אבל למדנו איך לחיות במצב החדש. מה שאני בהחלט יכולה לומר [...]

בחיי שאין לי מושג לאן נעלמו כל החודשים שבין מרץ וספטמבר, והעובדה שראש השנה בפתח היא לא פחות מהזויה בעיני. אני אומר את האמת – אני לא מאלה שבטרפת רכישות לחגים, אבל אני מאוד אוהבת לתת מתנה [...]

בבוקר יום שישי האחרון עשיתי משהו שלא עשיתי כבר שנים – ציירתי. מאחורי דלת ברזל כבדה, בחצר יפואית בין סמטאות השכונה, נכנסנו אני וריי חברתי לתוך עולם קסום של מכחולים וצבע – סדנת ציור [...]

ופתאום נתקפתי פחד, חרדה כזו שחונקת את הנשימה והופכת אותה קצובה ושקטה. דפיקות לב קטנות, לא מהירות, לא משהו חסר שליטה, אבל נוכח. נתקפתי פחד מחוסר השליטה שיש לי על המצב והתוצאות, על מה שיראו על [...]

אני לא יודעת מתי בדיוק החל הרומן הרשמי שלי עם צמחי בית, אבל אפשר לומר שהחיזוק האמיתי של הקשר קרה סביב הקורונה. כי בינינו, אם לא יוצאים מהבית – כדאי שהבית יהיה נעים, ירוק ומלא חיים. המון זמן [...]

אומרים שהקסם קורה כשיוצאים מאזור הנוחות, וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות לי כדי להרגיש שוב את חדוות היצירה. אני לא סתם משתמשת במילה הזו, חדווה. כשמשהו קורה והוא נכון, הניצוץ בלב שלי ניצת מחדש באש [...]

אחד הדברים שהתקופה הזו נתנה לי, זה את ההזדמנות להאט. אני נמצאת במירוץ מטורף אחרי זמן כבר כשבע שנים. בעבור רבים סוף שבוע בבית הוא עניין שבשגרה, אבל עבורי מדובר ברגעים של קסם. אם אתן חדשות כאן ולא [...]

אני מנסה לתעל את האנרגיה והזמן שיש לי כרגע לצריכה של תוכן שמרומם לי את הנפש ומפרה את היצירתיות. אני ריאלית לגמרי לגבי כל מה שקורה אבל גם מאמינה שהדברים יסתדרו. זה ייקח זמן אומנם, אבל הם יסתדרו. [...]