Spring smells great

עד כה העניין שלי בבשמים היה די מינורי, ורוב העניין היה במוצרי איפור, טיפוח ולקים. מחלקות הקוסמטיקה בפארמים היו עבורי כחנויות ממתקים לילדה חובבת סוכר, ואילו מדפי הבשמים לא עשו לי את זה יותר מדי. אף רגיש לריחות וסלידה כללית מדחיפת הדיילות תמיד השאירו אותי במחלקת הקוסמטיקה בה אני מבינה ומתמצאת היטב, ומאפשרת לי לומר בבטחון – ‘אני מסתדרת לבד, תודה’. בתוספת מבט קשוח ומעיל עור שחור, זה בדרך כלל עושה את העבודה. אם עד כה הייתי בחורה של שני בשמים ושום השקה חדשה לא בדיוק רגשה אותי, היה איזה רגע מכונן שקבע בדיוק ההפך. שטחי ככל שיהיה, היה זה רגע של צפייה בפרסומת של הבושם ‘ולנטינה’ של ולנטינו. רוחה השובבה של ‘ולנטינה’, אותה משחקת הדוגמנית הנפלאה פרייה בחה, בשילוב עם בריחה נועזת, נשף מלכותי וחיי לילה אירופאים, גרמו לי לאנחה קלה של אושר מהול בקנאה. רציתי להיות הבחורה הזו. למחרת נכנסתי לפארם הקרוב לחפש את הבושם. הרומן הריחני שלי עם הבקבוקים היפים הושק רשמית.

כנראה שמישהו שם בחוץ שמע על הרומן החדש, ולשמחתי הוזמנתי לאחרונה השקת בשמי האביב של חברה שסטוביץ’. מצאתי את עצמי מתעניינת במספר ניחוחות חדשים שהחברה מייבאת. איסי מיאקה משיק בושם שנקרא Pleats Please, בהשראת בד הפליסה המפוסל ותנועת הקפלים על הגוף. הניחוח ייחודי מאוד, עם תווים של פרי הנאשי שהוא שילוב בין אגס לתפוח, אפונה ריחנית וארז. הניחוח השתנה במהלך הערב וחשף כל פעם עוד שכבה מעניינת. אהבתי אותו והוא הותיר חותם של בושם שאין דומה לו. Flash מבית ג’ימי צ’ו הצליח להפתיע אותי, עם ניחוח רענן, פרחוני, עדין וכיפי, כזה שמתחשק להתיז ממנו עוד ועוד. חיי הלילה התוססים של העיר הגדולה והאשה הקולית המטופפת ברחובות פריז או ניו יורק בנעלי ג’ימי צ’ו היוו את ההשראה לניחוח. עד שיהיה לי הון קטן לרכישת נעליים של המותג, הבושם זו התחלה לא רעה בכלל. כמובן שלא כדאי לשכוח את הגברים שלנו, ולאהובי היקר אני שוקלת לרכוש את Le Beau Male של ז’אן פול גוטייה. הייתי מופתעת מעזות הניחוח ומהעובדה שנעם לי כל כך. המחשבה הראשונה לאחר הרחתו היתה ‘ככה בא לי שהגבר שלי יריח’. מנטה, לענה ולוונדר משאירים מאחור את הניחוח המוכר שלהם ומקבלים משמעות חדשה במגע עם ריח המושק. מאוד גברי, מאוד מושך, מאוד מוצלח.

אני חושבת שהיום יותר מאי פעם, בושם אינו רק הריח המייצג של האישה, כי אם הזדהותה עם מותג ככלל, עם הסטייל, החזון, הדימוי. להיות בעליו של מוצר ששייך לבית אופנה גדול זו תחושה נפלאה, בין עם זו צללית של שאנל או בושם של מותג גדול ויוקרתי. קלואה – Chloe, המותג הצרפתי המושלם בעיני, הוא כזה. עיצובים שובבים, נעליים נפלאות ודגש על הפרטים הקטנים, חוברים יחד לידי מותג צעיר, רענן, עכשווי ומאוד מאוד צרפתי. וכזו אני, מהופנטת מכל מה שאירופאי, מדמיינת לעיתים שאני נסיכה באחוזה במונקו.

הבושם החדש של המותג – See By Chloe, מתכתב עם הקולקציה הצעירה והעירונית שעצבה מעצבת הבית הבריטית קלייר וויט קלר. הניחוח פרחוני, דומיננטי ומחזיק עלי זמן רב, אולם לא כבד או מעיק. הוא נכנס לקטגוריית הפרחוניים-קלילים – אלו שמתאימים ליום ולג’ינס וטי-שרט, בדיוק כשם שהם מתאימים לערב ולשמלה ששמרנו בדיוק לאירוע מיוחד. תמציות חמצמצות, ברגמוט, פריחת תפוח ונגיעת יסמין, מותירים שובל נשי ומפתה, צעיר ועירוני. קיבלתי עליו מחמאות רבות, והחשובה ביותר היתה המחמאה מבנזוגי, שמיד שם לב לריח החדש ומאוד מאוד אהב. המחיר ל-50 מ”ל עומד על 423 ש”ח ול-75 מ”ל 544 ש”ח. 

הבקבוק היפה הצטרף לשני הבשמים האהובים שלי, ותפס מקום של כבוד במדד השימוש היומיומי. יש משהו נפלא בהתבשמות בבושם יוקרתי ששייך לבית אופנה גדול, ועם כל התזה אני לומדת להכיר ולהתחבר לתחושה הזו. האם אתן מזדהות איתה? נאמנות לבושם אחד או מתנסות ומשנות בכל עונה?

גילוי נאות: הבושם התקבל לסקירה.