בלוג

מאחורי 'החברה שיודעת' עומדת נירית לוי שנידמן, אשה חריפה, מוכשרת ומאוד מדויקת. החברה שיודעת זה לא רק עמוד אינסטגרם אסתטי ועשיר – זו קהילה נשית חזקה שמכוונת לנשים שיודעת מה טוב להן, ויודעות [...]

בחיי שאין לי מושג לאן נעלמו כל החודשים שבין מרץ וספטמבר, והעובדה שראש השנה בפתח היא לא פחות מהזויה בעיני. אני אומר את האמת – אני לא מאלה שבטרפת רכישות לחגים, אבל אני מאוד אוהבת לתת מתנה [...]

אחרי פגרת קיץ מתבקשת (מי המציא את חודש אוגוסט, מי?), אני חוזרת להציץ לארונות מעניינים, והפעם אני מבקרת בארון המסוגנן של אביחי דעי. אי אפשר להגות את צמד המילים 'אופנת גברים' ולא להתייחס לאביחי [...]

בבוקר יום שישי האחרון עשיתי משהו שלא עשיתי כבר שנים – ציירתי. מאחורי דלת ברזל כבדה, בחצר יפואית בין סמטאות השכונה, נכנסנו אני וריי חברתי לתוך עולם קסום של מכחולים וצבע – סדנת ציור [...]

זה סיפור של קיץ. של אשה-נערה שמחפשת את עצמה. מחפשת תשובות לשאלות שמעסיקות אותה. משחקת עם בדים, עם רעיונות, עם צללים. נזכרת ברגעי ילדות מתוקים וגם בשדים. לוחצת להם יד אחד אחד ומברכת אותם לשלום. [...]

ופתאום תקף אותי געגוע. למזוודת טרולי קטנה, לגיחות קצרות ליעדים מעבר לים. הרי הקורונה עצרה שבע שנים של עבודה בתור דיילת אוויר, ולגעגוע לקח כנראה זמן להתבשל. ומה עושה מי שנסיעות הן חלק כל כך נכבד [...]

החום המעיק של יולי היה יריית הפתיחה הרשמית של הקיץ. אני לא מחובבות הז'אנר, אני מודה, ומעדיפה לא לבלות יותר מדי זמן בחוץ, בחום. תנו לי מזגן ומשהו קריר ללגום ואני מסודרת. אבל אין מה לעשות – [...]

אני זוכרת בבירור את היום הראשון שאני ודניאל נפגשנו. זה היה בדיספצ', איפה שכל הדיילים נפגשים לתדריך לפני טיסה, והיה לה פוני וסרט פפיון מתוק בשיער ואמרתי לה שאנחנו הולכות להיות חברות. מאז עברו כמעט [...]

את מיה דיאדיוק אני מרגישה שאני מכירה כבר המון זמן, היכרות שחצתה את מרחב האינסטגרם. אני מרגישה שמיה ממש רואה אותי, ואם כבר הצלחתי לתפוס אותה אונליין בווטסאפ (בהצלחה עם זה!) השיחות שלנו מעניינות [...]