בלוג

ופתאום נתקפתי פחד, חרדה כזו שחונקת את הנשימה והופכת אותה קצובה ושקטה. דפיקות לב קטנות, לא מהירות, לא משהו חסר שליטה, אבל נוכח. נתקפתי פחד מחוסר השליטה שיש לי על המצב והתוצאות, על מה שיראו על [...]

לפני כמה ימים שיתפתי אתכם ברגשות שמציפים אותי בעקבות משבר הקורונה ודיברתי בעיקר על הקושי. אבל בתוך הקושי אני גם מוצאת את היופי והקסם לעשות דברים קטנים שעוזרים לי לעבור את התקופה ההזויה הזו קצת [...]

משבר הקורונה (בואו נקרא לילד בשמו), הביא עימו מנעד רגשות רחב שהתעצם סביב כל התפתחות. החלטתי שבמקום להתעלם ממה שאני מרגישה, אני אציף את הכל על פני השטח. הרי הרבה יותר מפחיד להתמודד עם המחשבות האלה [...]

בואו נדבר רגע על חלומות. לפני שלוש וחצי שנים ישבתי בסלון שלי על הספה וחשבתי מה אני הולכת לעשות עם עצמי עכשיו. הייתי בנקודת מפנה בה עבודה במסעדות כבר לא עמדה על הפרק, ועבודה סיזיפית במשרד גם לא [...]

היי את, כן את, זו שחצי מהזמן נמצאת בין שמים וארץ, זו שנמצאת בג'ט לג תמידי. זו שאוהבת ליצור ולעשות, זו שנלחצת כל-כך משטויות. קחי אוויר, קחי נשימה, קחי רגע לעכל את מה שקורה. זה בסדר שלא תמיד יש לך [...]

סבתא ליזה נפטרה ב-21.2.17.יש דברים שמרגישים, ובאותו בוקר הרגשתי שזה לא הולך להיות יום טוב. מהרגע שפקחתי עיניים לא הייתי נינוחה, הייתי מתוחה, משהו עמד באוויר אבל לא ידעתי לשים עליו את האצבע. ואז [...]

היו לי הרבה השגות לגבי שימוש בפלאפון במהלך החופשה שלנו, ובאופן מיסטי-קוסמטי שאני לא ממש יודעת להסביר, נראה שהיקום החליט עבורי והנייד שבק חיים בדיוק יומיים לפני הטיסה לתאילנד, בעודי בניו יורק, יום [...]

אני מרגישה שהזמן חומק לי מבין האצבעות. אני לא יודעת לשים את האצבע על הסיבה המדויקת אבל אני יכולה לתלות אשמה במגוון דברים שגורמים לי הנאה רבה ועל כן לא אוכל למגר מחיי. הדברים הללו ועצלות. אותה [...]

הידד, אחרי כמעט שנתיים בבלוגספירה – פוסט ה-TAG הראשון שלי עולה לאוויר (ותודה לקאליסי היפה על התיוג). אז מה זה בעצם פוסט TAG? פוסט שבנוי בדרך כלל על שאלות שנוגעות בנושא מסויים, ומי שכותבת [...]