ופתאום נתקפתי פחד • פוסט אישי

ופתאום נתקפתי פחד, חרדה כזו שחונקת את הנשימה והופכת אותה קצובה ושקטה. דפיקות לב קטנות, לא מהירות, לא משהו חסר שליטה, אבל נוכח. נתקפתי פחד מחוסר השליטה שיש לי על המצב והתוצאות, על מה שיראו על [...]

על רגשות אשם, חרדות ואי וודאות

משבר הקורונה (בואו נקרא לילד בשמו), הביא עימו מנעד רגשות רחב שהתעצם סביב כל התפתחות. החלטתי שבמקום להתעלם ממה שאני מרגישה, אני אציף את הכל על פני השטח. הרי הרבה יותר מפחיד להתמודד עם המחשבות האלה [...]

כמה מילים מעצמי, לעצמי

היי את, כן את, זו שחצי מהזמן נמצאת בין שמים וארץ, זו שנמצאת בג'ט לג תמידי. זו שאוהבת ליצור ולעשות, זו שנלחצת כל-כך משטויות. קחי אוויר, קחי נשימה, קחי רגע לעכל את מה שקורה. זה בסדר שלא תמיד יש לך [...]

סבתא ליזה

סבתא ליזה נפטרה ב-21.2.17.יש דברים שמרגישים, ובאותו בוקר הרגשתי שזה לא הולך להיות יום טוב. מהרגע שפקחתי עיניים לא הייתי נינוחה, הייתי מתוחה, משהו עמד באוויר אבל לא ידעתי לשים עליו את האצבע. ואז [...]

שחור-לבן • פוסט אישי

אני מרגישה שהזמן חומק לי מבין האצבעות. אני לא יודעת לשים את האצבע על הסיבה המדויקת אבל אני יכולה לתלות אשמה במגוון דברים שגורמים לי הנאה רבה ועל כן לא אוכל למגר מחיי. הדברים הללו ועצלות. אותה [...]

מי את, השפנפנה? TMI TAG

הידד, אחרי כמעט שנתיים בבלוגספירה – פוסט ה-TAG הראשון שלי עולה לאוויר (ותודה לקאליסי היפה על התיוג). אז מה זה בעצם פוסט TAG? פוסט שבנוי בדרך כלל על שאלות שנוגעות בנושא מסויים, ומי שכותבת [...]