ופתאום נתקפתי פחד • פוסט אישי
ופתאום נתקפתי פחד, חרדה כזו שחונקת את הנשימה והופכת אותה קצובה ושקטה. דפיקות לב קטנות, לא מהירות, לא משהו חסר שליטה, אבל נוכח. נתקפתי פחד מחוסר השליטה שיש לי על המצב והתוצאות, על מה שיראו על המסך. ובחוץ מתחוללת סופה, בעיה מהותית שגם היא מטרידה. נוגעת לי במחשבות ומעיקה, גורמת לי לרצות להתכדרר ולהתחבא עד […]
6 דברים שאני עושה כדי לשמור על שפיות בתקופה הזו
לפני כמה ימים שיתפתי אתכם ברגשות שמציפים אותי בעקבות משבר הקורונה ודיברתי בעיקר על הקושי. אבל בתוך הקושי אני גם מוצאת את היופי והקסם לעשות דברים קטנים שעוזרים לי לעבור את התקופה ההזויה הזו קצת יותר שפויה. ממליצה לכם לקרוא, לאמץ (גם אם רק חלקית) וליישם. יש לכן חברה שזקוקה לזריקת עידוד בימים אלה? שלחו […]
על רגשות אשם, חרדות ואי וודאות
משבר הקורונה (בואו נקרא לילד בשמו), הביא עימו מנעד רגשות רחב שהתעצם סביב כל התפתחות. החלטתי שבמקום להתעלם ממה שאני מרגישה, אני אציף את הכל על פני השטח. הרי הרבה יותר מפחיד להתמודד עם המחשבות האלה לבד בתוך הראש מאשר לפלוט אותן על מקלדת תוך תקתוק מהיר של אותיות. אני גם מאמינה שאם ניצור מרחב […]
שבע סיבות לעזוב הכל ולגשת למיונים לדיילת אוויר
בואו נדבר רגע על חלומות. לפני שלוש וחצי שנים ישבתי בסלון שלי על הספה וחשבתי מה אני הולכת לעשות עם עצמי עכשיו. הייתי בנקודת מפנה בה עבודה במסעדות כבר לא עמדה על הפרק, ועבודה סיזיפית במשרד גם לא נראתה כפתרון שיתאים לי. אז נתתי רגע לדמיון לקחת אותי הכי רחוק שאפשר והדמיון קבע: דיילת אוויר. […]
כמה מילים מעצמי, לעצמי
היי את, כן את, זו שחצי מהזמן נמצאת בין שמים וארץ, זו שנמצאת בג’ט לג תמידי. זו שאוהבת ליצור ולעשות, זו שנלחצת כל-כך משטויות. קחי אוויר, קחי נשימה, קחי רגע לעכל את מה שקורה. זה בסדר שלא תמיד יש לך חשק לכתוב. גם לך מותר להיכנס מתחת לשמיכה בצהריים ולעצום עיניים רק לכמה דקות. את […]
סבתא ליזה
סבתא ליזה נפטרה ב-21.2.17.יש דברים שמרגישים, ובאותו בוקר הרגשתי שזה לא הולך להיות יום טוב. מהרגע שפקחתי עיניים לא הייתי נינוחה, הייתי מתוחה, משהו עמד באוויר אבל לא ידעתי לשים עליו את האצבע. ואז הגיע ווטסאפ מינאי בן דוד שלי, ששאל אם אני נוסעת אליה ופתאום נפלה עליי ההבנה שזו הפעם האחרונה שאני הולכת לראות […]
מוכרת אשליות או איך נגמלתי מהנייד • פוסט אישי
היו לי הרבה השגות לגבי שימוש בפלאפון במהלך החופשה שלנו, ובאופן מיסטי-קוסמטי שאני לא ממש יודעת להסביר, נראה שהיקום החליט עבורי והנייד שבק חיים בדיוק יומיים לפני הטיסה לתאילנד, בעודי בניו יורק, יום לפני החזרה ארצה. אז נכון, האפשרויות בלתי נגמרות בניו יורק, ויכולתי לקפוץ לכל חנות ולהצטייד בנייד חדש אבל א’. אני אוהבת לעשות […]
שחור-לבן • פוסט אישי
אני מרגישה שהזמן חומק לי מבין האצבעות. אני לא יודעת לשים את האצבע על הסיבה המדויקת אבל אני יכולה לתלות אשמה במגוון דברים שגורמים לי הנאה רבה ועל כן לא אוכל למגר מחיי. הדברים הללו ועצלות. אותה עצלות נפשית ופיזית אליה נמסים בשעת צהריים מאוחרת, כי זה קל. מזמין. היא מחבקת ומלטפת ושרה שיר עדין […]
מי את, השפנפנה? TMI TAG
הידד, אחרי כמעט שנתיים בבלוגספירה – פוסט ה-TAG הראשון שלי עולה לאוויר (ותודה לקאליסי היפה על התיוג). אז מה זה בעצם פוסט TAG? פוסט שבנוי בדרך כלל על שאלות שנוגעות בנושא מסויים, ומי שכותבת אותו מתייגת בנות אחרות לענות עליו גם. סוג של מכתב שרשרת, אבל משעשע (לרוב). הפעם מדובר ב-TAG חינני שמצא חן בעיני […]
